Psalms 122

שִׁ֥יר הַֽ/מַּעֲל֗וֹת לְ/דָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּ/אֹמְרִ֣ים לִ֑/י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃

עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑י/נוּ בִּ֝/שְׁעָרַ֗יִ/ךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃

יְרוּשָׁלִַ֥ם הַ/בְּנוּיָ֑ה כְּ֝/עִ֗יר שֶׁ/חֻבְּרָה־לָּ֥/הּ יַחְדָּֽו׃

שֶׁ/שָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְ/יִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝/הֹד֗וֹת לְ/שֵׁ֣ם יְהוָֽה׃

כִּ֤י שָׁ֨מָּ/ה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְ/מִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְ/בֵ֣ית דָּוִֽיד׃

שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִ/ךְ׃

יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּ/חֵילֵ֑/ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּ/אַרְמְנוֹתָֽיִ/ךְ׃

לְ֭מַעַן אַחַ֣/י וְ/רֵעָ֑/י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽ/ךְ׃

לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑י/נוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽ/ךְ׃