Psalms 137

עַ֥ל נַהֲר֨וֹת׀ בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ בְּ֝/זָכְרֵ֗/נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃

עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּ/תוֹכָ֑/הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽי/נוּ׃

כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּ/נוּ שׁוֹבֵ֡י/נוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וְ/תוֹלָלֵ֣י/נוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗/נוּ מִ/שִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃

אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃

אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥/ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽ/י׃

תִּדְבַּ֥ק־לְשׁוֹנִ֨/י׀ לְ/חִכִּ/י֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥/כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽ/י׃

זְכֹ֤ר יְהוָ֨ה׀ לִ/בְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭/אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַ/יְס֥וֹד בָּֽ/הּ׃

בַּת־בָּבֶ֗ל הַ/שְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁ/יְשַׁלֶּם־לָ֑/ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗/ךְ שֶׁ/גָּמַ֥לְתְּ לָֽ/נוּ׃

אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁ/יֹּאחֵ֓ז וְ/נִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִ/ךְ אֶל־הַ/סָּֽלַע׃