Hosea 11

כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָ/אֹהֲבֵ֑/הוּ וּ/מִ/מִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִ/בְנִֽ/י׃

קָרְא֖וּ לָ/הֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִ/פְּנֵי/הֶ֔ם לַ/בְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְ/לַ/פְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּ/ן׃

וְ/אָנֹכִ֤י תִרְגַּ֨לְתִּי֙ לְ/אֶפְרַ֔יִם קָחָ֖/ם עַל־זְרֽוֹעֹתָ֑י/ו וְ/לֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽי/ם׃

בְּ/חַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵ/ם֙ בַּ/עֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָ/אֶהְיֶ֥ה לָ/הֶ֛ם כִּ/מְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵי/הֶ֑ם וְ/אַ֥ט אֵלָ֖י/ו אוֹכִֽיל׃

לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְ/אַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑/וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָ/שֽׁוּב׃

וְ/חָלָ֥ה חֶ֨רֶב֙ בְּ/עָרָ֔י/ו וְ/כִלְּתָ֥ה בַדָּ֖י/ו וְ/אָכָ֑לָה מִֽ/מֹּעֲצ֖וֹתֵי/הֶֽם׃

וְ/עַמִּ֥/י תְלוּאִ֖ים לִ/מְשֽׁוּבָתִ֑/י וְ/אֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔/הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃

אֵ֞יךְ אֶתֶּנְ/ךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְ/ךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְ/ךָ֣ כְ/אַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְ/ךָ֖ כִּ/צְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַ/י֙ לִבִּ֔/י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽ/י׃

לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔/י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְ/שַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְ/לֹא־אִ֔ישׁ בְּ/קִרְבְּ/ךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְ/לֹ֥א אָב֖וֹא בְּ/עִֽיר׃

אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּ/אַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְ/יֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִ/יָּֽם׃

יֶחֶרְד֤וּ כְ/צִפּוֹר֙ מִ/מִּצְרַ֔יִם וּ/כְ/יוֹנָ֖ה מֵ/אֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְ/הוֹשַׁבְתִּ֥י/ם עַל־בָּתֵּי/הֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס