Hosea 8

אֶל־חִכְּ/ךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּ/נֶּ֖שֶׁר עַל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔/י וְ/עַל־תּוֹרָתִ֖/י פָּשָֽׁעוּ׃

לִ֖/י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥/י יְֽדַעֲנ֖וּ/ךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּֽפ/וֹ׃

הֵ֤ם הִמְלִיכוּ֙ וְ/לֹ֣א מִמֶּ֔/נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְ/לֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣/ם וּ/זְהָבָ֗/ם עָשׂ֤וּ לָ/הֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃

זָנַח֙ עֶגְלֵ֣/ךְ שֹֽׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖/י בָּ֑/ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃

כִּ֤י מִ/יִּשְׂרָאֵל֙ וְ/ה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔/הוּ וְ/לֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃

כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְ/סוּפָ֣תָ/ה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ל֗/וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַֽעֲשֶׂה־קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַֽעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽ/הוּ׃

נִבְלַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ הָי֣וּ בַ/גּוֹיִ֔ם כִּ/כְלִ֖י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּֽ/וֹ׃

כִּֽי־הֵ֨מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑/וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים

גַּ֛ם כִּֽי־יִתְנ֥וּ בַ/גּוֹיִ֖ם עַתָּ֣ה אֲקַבְּצֵ֑/ם וַ/יָּחֵ֣לּוּ מְּעָ֔ט מִ/מַּשָּׂ֖א מֶ֥לֶךְ שָׂרִֽים׃

כִּֽי־הִרְבָּ֥ה אֶפְרַ֛יִם מִזְבְּחֹ֖ת לַ/חֲטֹ֑א הָיוּ־ל֥/וֹ מִזְבְּח֖וֹת לַ/חֲטֹֽא׃

אכתוב־ל֔/וֹ רבו תּֽוֹרָתִ֑/י כְּמוֹ־זָ֖ר נֶחְשָֽׁבוּ׃

זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗/י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַ/יֹּאכֵ֔לוּ יְהוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑/ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָ/ם֙ וְ/יִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔/ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃

וַ/יִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־עֹשֵׂ֗/הוּ וַ/יִּ֨בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת וִֽ/יהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת וְ/שִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּ/עָרָ֔י/ו וְ/אָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽי/הָ׃ ס